צ׳י קונג

גבר צעיר עומד ברחוב בניו יורק בתחילת שנות ה-90, ללא חולצה, עם נחש כרוך סביב צווארו, מביט למצלמה באווירה אורבנית מחוספסת.

מועדוני ניו יורק – שם איבדתי את עצמי ושם התחלתי להיזכר

מסע בין חיי לילה פרועים ליצירת חוויה אחרת של גוף, תנועה ומפגש אנושי ב-1989 אבא שלי היה בביקור עבודה בניו יורק,ובזמן שהוא שם – עבר התקף לב. גרתי אז בתל אביב.חיים של מועדונים, לילות, יציאות. ופתאום – מציאות אחרת. טסתי לניו יורק מטעם המשפחה,כדי להיות איתו שם,לשהות לצידו עד שהוא יהיה כשיר לטוס חזרה לארץ. […]

מועדוני ניו יורק – שם איבדתי את עצמי ושם התחלתי להיזכר קרא עוד »

ילדה עם צמות אדומות עומדת בין קירות מים עצומים ומפרידה את הים לשניים, יוצרת שביל יבש שבו צועדים אנשים מאחוריה - דימוי של חופש, מעבר מצר למרחב ופתיחת דרך חדשה.

יום חופש שווה משהו – רק למי שיש לו ממה לקחת חופש

מה באמת נותן תחושת חירות? יש את הסיפור הזה על בילבי. בילבי היא לא ילדה רגילה.היא גרה לבד בבית גדול, עם סוס שחי איתה בתוך הבית,אין לה אימא,ואבא שלה – קפטן, פיראט, רוב הזמן בכלל בים. היא גם חזקה מאוד –היא יכולה להניף סוס באוויר עם הידיים שלה. אין לה מסגרת.אין לה בית ספר.אין לה

יום חופש שווה משהו – רק למי שיש לו ממה לקחת חופש קרא עוד »

לא כל מה שהגוף יכול — טוב לו

כשהגוף משלם מאוחר – מחשבות על תרגול, כוח וזמן בשנות התשעים גרתי בניו יורק ותרגלתי יוגה באופן קבוע.התרגול שלי היה במרכז Jivamukti – מקום שהיה אז אחד המוקדים החיים והבועטים של עולם היוגה המערבי. בשיעורים תרגלו יחד אנשים מכל העולמות. לא פעם מצאתי את עצמי מתרגל מזרן ליד מזרן עם הזמרת מדונה. באותן שנים תרגלו

לא כל מה שהגוף יכול — טוב לו קרא עוד »

Scroll to Top
דילוג לתוכן