רגע קטן מתחילת לימודי הצ'י קונג שלי, שלימד אותי משהו על הקצב שבו אנחנו מסוגלים לקלוט דברים. בערך חצי שנה אחרי שהתחלתי ללמוד צ'י קונג אצל המורה שלי, ארז מאיר דישבק, חזרתי יום אחד הביתה נרגש. סיפרתי לבת הזוג שלי שבאותו יום ארז נתן בשיעור הסבר מסוים על אחד התרגילים. זה היה הסבר משמעותי מאוד […]
מה קרה כשקהילת גברים בת 23 שנה הפסיקה לדחוף, ויתרה על שיווק ותוכניות גדולות, ובחרה להקשיב למה שבאמת מבקש להיוולד. אולי שיווה מת. החדר השתתק. עשרים ושלוש שנה של מפגשי גברים. אלפים שעברו דרכם. חברויות, אהבות, שותפויות, יוזמות, קהילות ומיזמים שנולדו מתוך המפגשים האלה. ואז מישהו אמר את מה שאף אחד לא העז לומר בקול.אולי
על דפוס אישיות שנשענת על עצמה, רגע אחד של שיתוף, והכוח שיש בלא להישאר לבד כל הסיפור הזה חזר אליי היום, בעקבות שיחה עם חבר. לפני כמה שנים הזמנתי אותו לשיווה – פסטיבל התפתחות לגברים שאני הולך אליו כבר הרבה שנים.זו הייתה הפעם הראשונה שלו. רק היום, כשנפגשנו לקפה, הוא סיפר לי כמה זה היה
