ניו יורק

גבר צעיר עומד ברחוב בניו יורק בתחילת שנות ה-90, ללא חולצה, עם נחש כרוך סביב צווארו, מביט למצלמה באווירה אורבנית מחוספסת.

מועדוני ניו יורק – שם איבדתי את עצמי ושם התחלתי להיזכר

מסע בין חיי לילה פרועים ליצירת חוויה אחרת של גוף, תנועה ומפגש אנושי ב-1989 אבא שלי היה בביקור עבודה בניו יורק,ובזמן שהוא שם – עבר התקף לב. גרתי אז בתל אביב.חיים של מועדונים, לילות, יציאות. ופתאום – מציאות אחרת. טסתי לניו יורק מטעם המשפחה,כדי להיות איתו שם,לשהות לצידו עד שהוא יהיה כשיר לטוס חזרה לארץ. […]

מועדוני ניו יורק – שם איבדתי את עצמי ושם התחלתי להיזכר קרא עוד »

גבר צעיר יושב בבית קפה ברחוב בניו יורק, לבוש בווסט צבעוני וחובש כובע.

כשלקחו אותי הצידה בנתב"ג

במשך כמה שנים, כמעט כל ביקור שלי בארץ התחיל באותו טקס קטן ולא מתוכנן. בשנים הראשונות שבהן גרתי בניו יורק, כמעט בכל פעם שהגעתי לביקור בארץ, היו לוקחים אותי הצידה בנתב"ג. זה קרה בכל מיני שלבים של הכניסה לארץ. לפעמים באזור ביקורת הדרכונים, לפעמים במכס, לפעמים ליד איסוף המזוודות. פעם אחת הגדילו לעשות: רק ירדתי

כשלקחו אותי הצידה בנתב"ג קרא עוד »

בוגר צעיר בגלימת סיום וכובע אקדמי בטקס סיום אוניברסיטאי בארצות הברית, מוקף בבוגרים נוספים וברקע רחוב עירוני.

האפס ששווה 20 נקודות

השיעור הראשון שלי בפוליטיקה של האקדמיה בתחילת שנות התשעים, במסגרת לימודי הפסיכולוגיה שלי באוניברסיטה בארצות הברית, לקחתי קורס בפסיכולוגיה של החינוך המיוחד. באחד המבחנים היו רק חמש שאלות. אחת מהן דרשה איזשהו חישוב סטטיסטי. עשיתי את החישוב, הראיתי את דרך החשיבה, והגעתי לתוצאה: 20.1 כשהמרצה החזירה את המבחנים, גיליתי שקיבלתי 80 מתוך 100. ארבע תשובות

האפס ששווה 20 נקודות קרא עוד »

זהר וילסון בחליפה ועניבה לצד שחקן הבייסבול טום סיבר, בארוחת צוהריים חגיגית של מגזין Sports Illustrated בשנת 1993.

כשהתחלתי להתבייש בכרטיס הביקור שלי

איך עבודה שהייתה פעם חלום חיי הפכה למשהו שכבר לא רציתי להיות חלק ממנו, ומה למדתי שנים אחר כך על התשובות שאף אחד אחר לא יכול לתת לנו כרטיס הביקור הראשון שקיבלתי בחיי היה במשרד פרסום בניו יורק.הייתי אז עוזר הפקה – אחד שמתרוצץ עם תיקיות בין מחלקה למחלקה. בין הגרפיקאים לקופירייטרים,לבקרת איכות, לארט דירקטור,

כשהתחלתי להתבייש בכרטיס הביקור שלי קרא עוד »

ג'רי סיינפלד מחייך למצלמה, מרכיב משקפיים ולובש חולצת פולו כהה.

לא סבלתי את ג'רי סיינפלד. ואז הוא התבגר

למה לא הצלחתי לצלוח את "סיינפלד" ו"חברים", ומה מצאתי דווקא בג'רי סיינפלד בן ה-72. לא הצלחתי להתחבר ל"סיינפלד". אני יודע שזו נחשבת לאחת הסדרות הקומיות הגדולות והחכמות שנעשו, ושיש אנשים שמצטטים ממנה סצנות שלמות עד היום. ניסיתי. באמת שניסיתי. נדמה לי שצלחתי בערך שלושה פרקים. קריימר הצחיק אותי, היו סיטואציות מצחיקות, ויכולתי להבין את החוכמה

לא סבלתי את ג'רי סיינפלד. ואז הוא התבגר קרא עוד »

ארבעה גברים עומדים יחד בפתח חנות שבה תלויים מעילים ובגדים.

ג'ימי והחלום האמריקאי

על בחור ממזרח ירושלים, שנה של לילות בדֶּלִי בניו יורק, עסק שנראה כמו הזדמנות מצוינת, והחיים שקיבלו תפנית אחרת לגמרי. בשנות השמונים עבדתי בעיר העתיקה בירושלים. שם הכרתי בחור ערבי צעיר שעבד באחד העסקים באזור. כעבור כמה שנים עברתי לניו יורק, וגם הוא הגיע לשם. כשפגשתי אותו שוב בניו יורק, הוא כבר היה קצת מישהו

ג'ימי והחלום האמריקאי קרא עוד »

פוסטר של פסטיבל אושו ישראל ה־18 בנושא "לחזור הביתה", המתקיים בין 16–18 ביולי 2026 בגבעת חביבה. במרכז הפוסטר מופיע דיוקן של זהר וילסון בתוך מסגרת עגולה, על רקע איור צבעוני של שמיים, עננים וגבעות. בתחתית מופיעים שמו של זהר וילסון וקישור לאתר הפסטיבל.

מסע שלא תכננתי

איך כרטיס טיסה אחד להודו הפך, רק בדיעבד, לאחת התחנות המשמעותיות בדרך המקצועית והאישית שלי. לפני 27 שנים מישהו קנה לי כרטיס טיסה להודו. בכלל לא היה לי מושג עד כמה הטיסה הזאת תשפיע על החיים שלי. בשנת 1999 בכלל לא תכננתי להגיע לאשרם של אושו בהודו.למדתי אז בריאות הוליסטית בניו יורק אצל ג'ושוע רוזנטל.

מסע שלא תכננתי קרא עוד »

אדם מערבי מחייך רוכב על אופנוע בהודו בשנת 2000 ומרכיב סאדו הודי בגלימה. לצד הדרך נראית צמחייה ירוקה ונוף כפרי, בזמן נסיעה בדרך פתוחה בהודו.

על מה באמת בכיתי

מנסיעה על אופנוע בניו יורק אל שבוע בכי בהודו יש נסיעות שלא שוכחים. בשנת 2001 בניו יורק, חבר שלי ערן ביקש שאבוא אתו לאיזה סידור.הוא הציע לקחת אותי על האופנוע שלו. אני לא אוהב שמרכיבים אותי.נהגתי על אופנועים – בארץ, בהודו, בתאילנד – אבל לשבת מאחור, בלי שליטה, זה סיפור אחר. ערן אמר: זו הדרך

על מה באמת בכיתי קרא עוד »

זהר וילסון בטקס סיום לימודים באוניברסיטה בניו יורק בשנת 1993, לבוש בגלימה וכובע אקדמי שחורים עם עניבה אדומה, מביט ישירות למצלמה

מה שטד טרנר ניסה ללמד אותי – ולא הייתי מוכן לשמוע

ישבתי מול מייסד CNN, מצפה ללמוד איך עושים כסף. אבל הוא דיבר דווקא על אחריות לעולם היום נפטר טד טרנר – האיש שהקים את ערוץ החדשות הבינלאומי CNN, ושזכיתי לשבת מולו ולשמוע אותו מקרוב. אז התאכזבתי ממנו מאוד. כשהוא הגה את הרעיון של ערוץ טלוויזיה שמשדר רק חדשות, 24 שעות ביממה, רבים היו בטוחים שזה

מה שטד טרנר ניסה ללמד אותי – ולא הייתי מוכן לשמוע קרא עוד »

ציור בגווני זהב על רקע חום של דמות בתנוחת יוגה - גוף פרוש עם ידיים ורגל מורמות, בהשראת צילום מתוך ספר יוגה

כשהעבר פגש אותי על דלת של מישהי אחרת

מסע בין גוף, זיכרון ותנועה – מתמונות יוגה בניו יורק לציורים בתל אביב לפני כמה ימים אליסף, חבר שלי מהימים שגרתי בניו יורק, שלח לי הודעה בוואטסאפ עם צילום של ארבע תמונות מתוך ספר יוגה – ארבע תנוחות שונות. "זה אתה?" עניתי לו שכן. אחרי רגע הוא כתב:"אני רואה שזה מתוך ספר יוגה. יש לי

כשהעבר פגש אותי על דלת של מישהי אחרת קרא עוד »

Scroll to Top
דילוג לתוכן