כתיבה אישית

תצלום שחור-לבן של תינוק שוכב על בטנו במיטת תינוק, לבוש בבגד בהיר, מביט הצדה במבט סקרן. ברקע נראים סורגי המיטה.

שְׁנֵי סַנְטִימֶטְרִים

יָדַיִם אָחֲזוּ גַּב פִּיגָ'מָההֱרִימוּנִי שְׁנֵי סַנְטִימֶטְרִיםוְשָׁמְטוּ בִּכְיֵךָ פָּסַק בֵּן־רֶגַעמֵרֹאשְׁךָ הַמּוּנָח עַל לֶחֱיוֹהִבִּיטָה בִּי עַיִן פְּעוּרָה כָּךְ סִפַּרְתָּ בְּשְׂבִיעוּת רָצוֹן מְבוּדַחַת אֶצְלִי הַזִּכָּרוֹן חוֹזֵר וְצָףגָּז נְטוּל צוּרָה, רֵיחַ, טַעַםמִמַּחֲשָׁבָה עַל דְּבָרֶיךָבַּגּוּף מִמַּעֲשֶׂיךָ כל הזכויות שמורות © יולי 2026 זהר וילסון, ישראל

שְׁנֵי סַנְטִימֶטְרִים קרא עוד »

חלון עץ ישן המשקיף אל גינה ירוקה, ועל אדן החלון מונחות שתי מסכות קטנות משני צדדיו של הנוף.

הֵיעָנוּת

הִנֵּהוּ כַּעַס מִצְרָרעַל הַהוּא, הַהִיא, הָהֵם…כָּאן וְאָזשָׁם וְעַכְשָׁו הַדֹּפֶק הֵאִיץהַמֵּצַח בָּעַרהַלֶּסֶת הִתְקַשְּׁתָה עֲצֹם עֵינֶיךָ, אָמַרמַה מְבַקֵּשׁ הַלֵּבדְּמוּיוֹת מְטֻשְׁטָשׁוֹת שֶׁלהַהוּא, הַהִיא, הָהֵם…דְּפוּסֵיהֶם, טִרְדוֹתֵיהֶם, מַכְאוֹבָם הַדֹּפֶק הֵאַטלָרֹאשׁ נָעַםהַלֶּסֶת הִתְחַיְּכָה לֵב הִתְרַכֵּךְ אֶל כַּוָּנָתוֹהַאִם כָּךְ נֶחֱוִים הַחַיִּים כְּהֵיעָנוּת? כל הזכויות שמורות © יולי 2026 זהר וילסון, ישראל

הֵיעָנוּת קרא עוד »

עטיפת חוברת הזיכרון לזיו איתן, שיצאה במרץ 1987, ובה קטעים שכתבו בני משפחה וחברים לזכרו.

ככה

טקסט שנכתב לפני כמעט ארבעים שנה, לזכרו של חבר שאיננו הטקסט שלפניכם נכתב לפני כמעט ארבעים שנה. הוא פורסם לראשונה בחוברת זיכרון שיצאה במרץ 1987, לזכרו של חברי זיו.זיו הלך לעולמו בנסיבות טראגיות, בתחילת שירותו הצבאי ב־1984, זמן קצר לאחר ששנינו התגייסנו. החוברת יצאה ביוזמת בני משפחתו, חבריו ואנשים שהכירו אותו, וכללה קטעים, זיכרונות ומילים

ככה קרא עוד »

אַרְבַּעַת כְּנָפַי

אַרְבַּעַת כְּנָפַי הִשְׁלַתִּי בְּמַעְגָּלְךָחָדְלוּ מֵהָרִימֵנִינִכְנַסְתִּי עוֹטֶה אוֹתָןעָזַבְתִּי עֵירֹם תְּעוּפָהחָפְשִׁי מְכֹבְדָּןתָּר מִסְתּוֹר הִבַּטְתָּ בָּן –מִנְחָה עַל אַדְמַת קִנֶּךָאַחַת לְכֹל כְּנַף שָׁמַיִם?תַּמָּה מְחֻיָּבוּתִי לְאַרְבַּע עֲלִיּוֹת?אֵי-פַּעַם עָפְתִּי?אָשׁוּב לִפְרוֹשׂ?זְמַנִּי לְהַצְמִיחַ? אָז נִזְכַּרְתָּהַשָּׁמַיִם מַתְחִילִיםחֶלְקִיק מִילִימֶטֶר מֵעַלפְּנֵי הָאֲדָמָה כל הזכויות שמורות © דצמבר 2025 זהר וילסון, ישראל

אַרְבַּעַת כְּנָפַי קרא עוד »

אֲרוּחָה מִשְׁפַּחְתִּית

הָיִיתִי הַבַּת הַמֻּעֲדֶפֶת שֶׁל אַבָּאאָחִינוּ שֶׁל אִמָּאוְאַתָּה . . .זֶה לֹא בְּדִיּוּק כָּךְזָעָה אִמָּא בְּחֹסֶר נוֹחוּתדַּי כָּךְחוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶתהָאֲרוּחָה נִמְשֶׁכֶת כל הזכויות שמורות © ספטמבר 2022זהר וילסון, ישראל

אֲרוּחָה מִשְׁפַּחְתִּית קרא עוד »

יום הזיכרון השבור

זיו ציפה בכיליון עיניים לגיוס. "בא לי כבר להיות בצבא" הוא אמר.חיים ואני הסתכלנו עליו בפליאה. לשנינו היה ברור שמתגייסים רק כי חייבים.כמה חודשים לאחר מכן כבר היינו שלושתנו כל אחד בטירונות שלו.חיים בחיל האוויר, אני בחיל הים, וזיו . . . בהנדסה קרבית. הגורל סנכרן לשלושתנו יציאה באותה שבת. ישבנו בחדרו של זיו. מצב

יום הזיכרון השבור קרא עוד »

Scroll to Top
דילוג לתוכן