חיבור אנושי

זהר ובת זוגו מצטלמים סלפי בתוך קהל בחגיגות יום העצמאות, עם במה מוארת ולהקת תיסלם מופיעה ברקע.

העולם שייך לכולם

תיסלם, מוניקה סקס ומשינה – ומה שקורה כשבני שבעים ובני נוער שרים יחד את אותם שירים יש מקומות שאני נמנע מהם – עד שהגיעה סיבה טובה לשבור את זה. בערב יום העצמאות הלכנו לחגיגות. בדרך כלל אני נמנע מהרחבות הגדולות האלה –הרעש, הספריי המציק, הפטישים, שערות סבא, וערימות הלכלוך.זה לא המקום הטבעי שלי. אבל הפעם […]

העולם שייך לכולם קרא עוד »

כשהקשבה פוגשת ביקורת: מפוסט כואב לשיחה אנושית

לפעמים משהו טוב קורה דווקא אחרי רגע קשה. לפני כמה ימים כתבתי פוסט על חוויה לא פשוטה שהבת שלי ואני עברנו בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים. לא כתבתי אותו מתוך רצון להאשים או להתלהם, אלא מתוך צורך לשים מילים על מפגש אנושי שהכאיב – ובעיקר מתוך רצון להזכיר שאפשר אחרת. הפוסט הזה קיבל

כשהקשבה פוגשת ביקורת: מפוסט כואב לשיחה אנושית קרא עוד »

יד על הגב

לפני כמה ימים ירדתי מההר. סיימתי את ההתחייבות שלקחתי על עצמי לקיים ארבע עליות להר — תהליך שנקרא Vision Quest, מסע חזון.ארבע עליות, ארבע שנים, ארבעה כיוונים: מזרח, דרום, מערב, צפון. בכל עלייה עולים לבד.עולים להר במדבר, מסמנים מעגל, ונשארים בתוכו ארבע יממות — מבלי לצאת.בלי ספר, בלי מחברת, בלי כלי נגינה.בלי טלפון, כמובן.וגם בלי

יד על הגב קרא עוד »

Scroll to Top
דילוג לתוכן