זהות

אדם בחצר ירוקה, מניף רגל לעבר אבטיח המונח על הדשא, כאילו הוא עומד לבעוט בו כמו בכדורגל.

לאן נעלמה גאוות היחידה בעבודה?

על המעבר מהזדהות עם מקום העבודה למחויבות למה שאנחנו מביאים איתנו, גם כשהמקום משתנה. חבר סיפר לי לאחרונה שאחרי הרבה שנים במקום עבודה אחד, הוא פוטר. הוא מצא עבודה חדשה, טובה, מתאימה לו, עם תנאים טובים, ובכל זאת משהו הרגיש לו אחרת. זה לא היה התפקיד ולא התנאים. זו הייתה תחושת השייכות. במקום הקודם הייתה […]

לאן נעלמה גאוות היחידה בעבודה? קרא עוד »

מרצה ומנהלת בית ספר עומדים על במה באודיטוריום מלא תלמידים. המנהלת מנפנפת בידה עם חפיסת מלבורו אדום בזמן שהיא מזהירה את התלמידים להתנהג יפה, והמרצה עומד לצידה מול הקהל במהלך פעילות חינוכית.

מאין אתה בארץ?

סיפור על מנהלת שהייתה פעם בייביסיטרית, ועל יד שמנפנפת בחפיסת מלבורו אדום מול אודיטוריום מלא תלמידים לפני שנים, כשגרתי בניו יורק, הזמינו אותי להעביר פעילות בבית ספר. אני מגיע, ובכניסה אומרים לי:"מנהלת בית הספר רוצה לפגוש אותך לפני שאתה נפגש עם התלמידים." זה היה בית ספר יהודי דתי.אני נכנס לחדר. היא מרימה אליי מבט, ומסתבר

מאין אתה בארץ? קרא עוד »

הנחיית קבלת שבת מוזיקלית בתל אביב, שני מנחים לבושים לבן עם כיפות, 2006

אתה דתי לי מדי

כשמשהו בך מפריע — ואז הופך למה שאסור לשנות בשנה האחרונה שלי בארה"ב, לפני שחזרתי לארץ, גרתי בברוקלין, בשכונה סמוכה לקהילה חסידית. מדי פעם נכנסתי לבית הכנסת שם, עד שמצאתי רב שמאוד התחברתי אליו – הרב דב-בר פינסון. התחלתי ללמוד בישיבה שלו כמה פעמים בשבוע. שיעורים מרתקים, עמוקים שמילאו אותי בהשראה.כשחזרתי לארץ, חבשתי כיפה גדולה

אתה דתי לי מדי קרא עוד »

Scroll to Top
דילוג לתוכן