לִמְּדוּ לְהִתְאַבֵּלעַל הַדְּבָרִים בָּם לֹא בְּחַרְתֶּםתֹּאַרמִקְצוֹעַמְקוֹם מְגוּרִיםאִשָּׁה אוֹ אִישׁסֶרֶט בָּאוּלָם הַסָּמוּךְמָנָה בַּתַּפְרִיטתְּנוּחָה בַּמִּטָּהרֶגַע הַגְּמִירָהלִמְּדוּ לְהִתְאַבֵּלפֶּן תִּתְפַּתּוּ לְהַחֲלִיפוֹבַּאֲמִירַת אֲבָל מחשבות נוספות על אבל, מודעות, והבריחה מבית האבל אל בית המשתה כל הזכויות שמורות © אוגוסט 2021זהר וילסון, ישראל
מפגש אינטימי ביפו על דיכאון מול אבל, עבודת מעבר משדה הקרב לחיים, והאומץ להיכשל. יש אנשים שמגיעים לארץ וממלאים אולמות כי הם מוזיקאים.סטיבן ג'נקינסון ממלא אולמות כי הוא מדבר על מוות, על אבל ועל אחריות לחיים. ואני אחד מאלה שמתרגשים לשבת באולמות האלה. סטיבן הוא סופר, מורה ואיש ליווי לאנשים ולמשפחות לקראת המוות. במשך שנים
סטיבן ג'נקינסון בישראל – ערב על אבל, טראומה וחסד הכישלון קרא עוד »
על אבל, מודעות, ובריחה מהכאב — בעבודה עם לוחמים ובחיים עצמם „טוב ללכת אל בית האבל מאשר אל בית המשתה”(קהלת) המשפט הזה עשוי להישמע כמו אמירה כבדה, אולי אפילו מדכאת.אבל בעיניי, שלמה המלך לא דיבר על עצב —הוא דיבר על מודעות. בית המשתה הוא מקום של הקלה, של שכחה רגעית, של בריחה.בית האבל הוא מקום
