20150805_184121
זהר וילסון

זהר וילסון

בַּדֶּרֶךְ לִנְמַל יָפוֹ

בחרו דפוס, התנהגות, או התנהלות שלכם שאינכן או אינכם גאים בו.
שאתם מתבאסים ממנו. אפילו מתביישים בו. עושים מאמצים להסתיר אותו.
הפליגו אחורה בזמן. אחורה. ועוד אחורה.
עד הילדות.
פגשו את ההתנהגות הזו כשהייתם ילדה או ילד. קטנים. פצפונים.
ההתנהגות הזו לא צצה לשווא.
היה לה תפקיד.
היא הייתה כלי ההגנה היחידי שלכם בתור ילדים בסיטואציות מורכבות.
כיום בתור מבוגרים היא לא מצטיירת לנו כמשהו הרואי.
היא נחווית כלא ראויה.
עבור הילד והילדה הקטנים היא הייתה המגן היחיד.
או החרב היחידה.
לא הספקתם עדיין להתחמש בארסנל של מבוגרים או למנות מצביא דגול עם אסטרטגיות לחימה מתוחכמות.
כל שהיה בידכם הוא מגן פלסטיק או חרב צעצוע.
הלא יאומן קרה והצלחתם בעזרתם להגן על עצמכם.
עובדה אתם כאן.
הצעד הראשון כדי להיפרד מאותה התנהגות או אותו הדפוס הוא להודות לו. להכיר בחשיבותו. הוא הציל אתכם.
תודה מגן פלסטיק, תודה חרב צעצוע.
ללא הודיה תתעכב הפרידה.

בַּדֶּרֶךְ לִנְמַל יָפוֹ
עָצַרְנוּ בִּנְוֵה צֶדֶק
לְיַד בַּיִת יָפֶה וְיָשָׁן
שֶׁפַּקָּח כָּתַב עָלָיו בְּגָדוֹל
זְהִירוּת בַּיִת מְסֻכָּן
וּמִישֶׁהוּ חָכָם
הֶעֱבִיר קַו גָּדוֹל עַל מְסֻכָּן
וּבִמְקוֹמוֹ רָשַׁם הִיסְטוֹרִי
אָז נִזְהַרְנוּ מֵהַבַּיִת הַהִיסְטוֹרִי
וְנָסַעְנוּ

מתוך הספר בָּצָל מְהַלֵּךְ, הוצאת כתר 1987
לפרטים אודות הספר

כל הזכויות שמורות © זהר וילסון

פוסטים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

For security, use of Google's reCAPTCHA service is required which is subject to the Google Privacy Policy and Terms of Use.

I agree to these terms.

Scroll to Top
דילוג לתוכן