IMG_20210522_070908
זהר וילסון

זהר וילסון

בְּבוֹאֲךָ אֶל עֵץ הַתּוּת הֶעָנַק

צ’יף אינדיאני בא בימים יודע שכרונולוגית הוא אדם זקן. הוא יודע עוד דבר – קיימים רבדים נוספים שהם מעבר לכרונולוגיה. אנו מורגלים לחשוב שהחיים הם קו המתחיל בלידה ומסתיים במוות. כפי שאנו בני האדם הפסקנו לחשוב שכדור הארץ שטוח ולמדנו שהוא עגול (כן, אני יודע שיש כאלו הטוענים גם כיום שהוא שטוח), כך אולי מנקודת מבט גבוהה יותר נוכל לגלות שגם החיים אינם קו שטוח אלא מעגל.

על המעגל הזה קיימים לפחות ארבעה ציוני דרך: ילדות (מזרח), נערות (דרום), בגרות (מערב), וזקנה (צפון). הצ’יף יודע שמבחינת גילו הוא בצפון של חייו אך בלבו כוונה שלא לשכוח שבאותה עת ממש נוכחים בו גם חלקים חיים ופועמים של ילד, נער, ואדם בוגר. כך הוא יכול לקבל החלטות לא רק מפרספקטיבה בודדה של אדם הנמצא בשלב האחרון של חייו, אלא מכל הכיוונים והאפשרויות – לא רק צפון אלא גם מזרח, דרום, ומערב. לא רק לילה אלא גם בוקר, צהריים, וערב. לא רק חורף אלא גם אביב, קיץ, וסתיו. לא רק אדמה אלא גם אוויר, אש, ומים.

בניגוד למפה המודרנית בה אנו מתארים מרחבים ומקומות כשפנינו צפונה, שושנת הכיוונים אצל האינדיאנים היא עם הפנים מזרחה, בדיוק כמו אצל אבותינו: קדמה, נגבה, ימה, ושמאל.

 
בְּבוֹאֲךָ אֶל עֵץ הַתּוּת הֶעָנַק
עֲנַף עָמוּס פְּרִי יְנַסֶּה לְפַתּוֹתְךָ
לֶאֱכֹל רַק מִמֶּנּוּ עַד כְּלוֹת עֹנֶג וְשֹׂבַע
 
אַתָּה הֶחָפֵץ מְלֵאוֹת שְׁלֵמָה
הַקֵּף הָעֵץ בַּהֲזָנַת מַעֲגָל
 
הַתְחֵל לִקּוּטְךָ בְּעַנְפֵי קֵדְמָה
תְּנוּעַת רֵאשִׁית יוֹם
בְּנַפְתּוּלֵי בְּנֵי מֵעֶיךָ
אֲוִיר מֵזִין נִשְׁמַת יַלְדוּתְךָ
 
הַכְנֵס לְפִיךָ פֵּרוֹת נֶגְבָּה
אֵשׁ נַעֲרוּתְךָ
עֲשִׂיָּתְךָ מְבֹרֶכֶת
בֶּאֱדוֹם צָהֳרֵי חַיֶּיךָ
 
טְעַם סְגַלְגַּלּוּת פֵּרוֹת יַמָּה
מְתֻבְּלֵי מְלִיחוּת כְּחֻלָּה
הֵאָסְפוּתְךָ מְחַבֶּקֶת
טִפְטוּפֵי בַּגְרוּת
 
בְּהַגִּיעֲךָ לְעַנְפֵי שְׂמֹאל
הַמְתֵּן עִם קִנּוּחַ
יֵשׁ עוֹד מֵעֵבֶר לַסּוֹף
הַזֵּן אַדְמָתְךָ לִקְרַאת זִקְנָתְךָ
תּוּתִים לְבָנִים נִבְרְאוּ עֲבוּרְךָ
 
בִּפְנֵי פְּרִי שֶׁנָּשַׁר
עַל אִמָּא אֲדָמָה תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ
שְׁלַל פֵּרוֹת מֻנָּחִים סְבִיבְךָ
נֵפֶל רֶקֶב בְּשֵׁלוּת מְתוּקָה
לְפִיךָ הַכְנֵס צְדָקָה
זִקְנַת חַיּוּת עֲשִׁירָה
 
הַטֵּה רֹאשְׁךָ לַשָּׁמַיִם
בְּאַשְׁלָיַת סוֹף דֶּרֶךְ
מֵעָלֶיךָ מַמְתִּינָה צַמֶּרֶת
טַפֵּס וְקַנַּח בִּפְרִי הַפִּסְגָּה
שֵׁב עִם אַבָּא שָׁמַיִם
מִבְּלִי לִשְׁכֹּחַ אֶת אִמָּא אֲדָמָה
כָּךְ תִּשְׂבַּע כָּל לָשׁוֹן
עַד מַעֲגַל הַבְשָׁלָה הַבָּא
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות © מאי 2021
זהר וילסון, ישראל

פוסטים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גלילה למעלה