IMG_20210619_194140
זהר וילסון

זהר וילסון

אֵינֶנּוּ מִסְתַּדְּרִים עִם אֲדָמָה

אחת הסיבות שאני בוחר פעמים רבות לשבת עם מטופלים בחוץ היא החיבור לאדמה. יש בה משהו מקרקע. משהו שמסייע בעשיית סדר בדברים בתוך הנפש. לא פעם ולא פעמיים הניתוק מעצמנו הוא ניתוק מאדמה – פיזית וסימבולית.

אֵינֶנּוּ מִסְתַּדְּרִים עִם אֲדָמָה
בּוֹצִית חוֹלִית מְלַכְלֶכֶת
צִמְחִיָּה וְדֶשֶׁא אֵינָם צוֹלְחִים לָנוּ
אָז אָנוּ מְכַסִּים אוֹתָהּ
בְּאַסְפַלְט
אָקֶרְשְׁטֵיין בִּשְׁלַל צוּרוֹת
דֶּשֶׁא סִינְטֵטִי

אֵינֶנּוּ מִסְתַּדְּרִים עִם קָקִי
שְׁאֵרִית הַפְּלִיטָה
נִמְרַחַת וּמְרִיחָה
אָז אֲנַחְנוּ מְדִיחִים אוֹתָהּ
פְּלִיטַת רֵיאָלִטִי
מִמִשְׂחֶה מִתְפַּתֵּל בִּבְנֵי מֵעַיִם
לָאַסְלָה וַחֲסַל
בְּעֶזְרַת כַּמָּה לִיטְרִים מַיִם

אֵינֶנּוּ מִסְתַּדְּרִים עִם גּוּף
גָּדוֹל אוֹ קָטָן מִדַּי
חִוֵּר אוֹ כֵּהֶה
רָפוּס אוֹ מְקֻמָּט
אָז מְכַסִּים אֶת הַבּוּשָׁה
בִּקְרֵמִים בְּשָׂמִים מִשְׁחוֹת
בְּגָדִים צְמוּדִים אוֹ רְפוּיִים
פַנְטַזְיַת מְעַצְּבִים יָפִיגוּ עֶצֶב
אוֹ לְפָחוֹת עֲצַבִּים
סֹמֶק אִפּוּר מַסְקֵרָה
תָּאֵי שִׁזּוּף
הַלְּבָנוֹת
סַכִּינִים וְהַזְרָקוֹת

אֵינֶנּוּ מִסְתַּדְּרִים עִם נֶפֶשׁ
נִשְׁעָנִים עַל עַצְמֵנוּ
מְחַפְּשִׂים הֲזָנָה
מִתְרַחֲבִים אוֹ נְסוֹגִים
נִמְנָעִים אוֹ אַמְבִּיוָלֶנְטִיִּים
אָז יוֹצְאִים בְּמָחוֹל מְגֻשָּׁם
מְנֹהֲלֵי אַסְטְרָטֶגְיוֹת מִפַּעַם
סוּגֵי הִתְקַשְּׁרוּת
דְּפוּסֵי אִישִׁיּוּת
מְגִנִּים וּמְכַסִּים
עִם רְכוּשׁ כֹּחַ
תְּהִלָּה
קוֹרְסִים לְתוֹךְ מְנוּחָה מַתִּישָׁה

אִם נֶחְדַּל לְהַסְתִּיר אֲדָמָה


כל הזכויות שמורות © מרץ 2022
זהר וילסון, ישראל

פוסטים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גלילה למעלה