IMG_20220410_080753
זהר וילסון

זהר וילסון

הַפֶּרַח שֶׁבַּקִּיר

דילמת ביטחון לעומת חופש מתחילה הרבה לפני התהיות על חרויות הפרט אל מול ביטחון המדינה (מתוך הנחה אופטימית שהאזרחים הם המדינה). זוהי סוגיה שעוסקים בה בעיקר הורים המעוניינים בהורות מודעת ומבוגרים שעד היום מופעלים מתוך פצעי ילדותם. דוגמה מוכרת למגבלה מיטיבה היא גג בית ספר המשמש למשחקי הילדים בהפסקות. הגדר המקיפה את הגג לא רק שאינה מגבילה את הילדים (פרט לאלו הרוצים לקפוץ ממנו), אלא מאפשרת להם לשחק ולרוץ ללא החשש ליפול מהגג.
הורים אינם מקבלים יחד עם מענק הלידה ספר עם תפריט עשה ואל תעשה עבור כל סוגיה ופעולה לא רק משום שמדובר באינסוף מצבים ואפשרויות, אלא גם מכיוון שכל ילד וילדה מגיעים ומתפתחים עם נפש וצרכים הייחודיים לו ולה. הכלי המשמעותי ביותר הוא הקשר עם הילד והוא משמעותי בהרבה מאשר אם נאמר לילדנו כן או לא. הקשבה היא ערך כה משמעותי שלא ניתן למקמה על הסקאלה שבין הורות קשוחה לבין הורות מרצה – היא גלקסיה בפני עצמה.

אִם תִּקְלֹט עֲדַשְׁתְּךָ בְּלֵב עִיר
פֶּרַח מְבַצְבֵּץ
מִתּוֹךְ שְׁאֵרִית רֶכֶס כֻּרְכָּר
הַמְשֵׁךְ וּצְעַד
כַּמָּה מֵאוֹת מֶטְרִים הָלְאָה מִשָּׁם
כְּשֶׁזִּכָּרוֹן הַתִּעוּד מֵרֹאשְׁךָ פָּרַח
יַמְתִּינוּ לְךָ שְׁלוֹשָׁה חַיָּלִים
נִשְׁקֵיהֶם בְּהִכּוֹן
יִקְרְאוּ לְךָ הַצִּדָּה
בְּנִימוּס
כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב
צִלַּמְתָּ יֹאמְרוּ לְךָ
אַתָּה תִּתְבַּלְבֵּל לְרֶגַע
וְאָז תִּזָּכֵר
אָה, כֵּן הַפֶּרַח שֶׁבַּקִּיר
הִנֵּה הוּא כָּאן בַּגָּלֶרְיָה בַּמַּכְשִׁיר
וְאֵיךְ כָּל זֹאת אַתֶּם יוֹדְעִים
זֶה בִּכְלָל הָיָה שָׁם
וְאַתֶּם כָּאן
יְחַיְּכוּ וְתָבִין מְקוֹמְךָ
מְצַלֵּם שֶׁצֻּלַּם

כל הזכויות שמורות © אפריל 2022
זהר וילסון, ישראל

פוסטים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גלילה למעלה