מבקר במדבר סיני
מתאכסן באוהל בדואי
לחופי הים האדום
בוקר אחד מבקשים ממני מהמטבח
לנסוע עם סולימאן הנהג לעיר הקרובה
ולהביא ירקות
נעים דרומה על הכביש המדברי המתפתל
לימיננו הרים נישאים בצבעי אדום וצהוב
לשמאלנו הכחול המנצנץ של הים האדום
מתבונן על הירקות בשוק
העגבניות, הלימונים, החצילים, והמלפפונים
כולם קטנטנים, מקומטים, ומכוסים באבק מדברי
מבקש מסולימאן לגשת למקום אחר
למצוא ירקות טובים יותר
סולימאן עונה שאין מקום אחר
בלית ברירה קונה את הירקות האומללים
כשמגיעה שעת ארוחת הערב
אוכלים עגבניות, חצילים, ומלפפונים
הירקות הטעימים ביותר שטעמתי אי פעם
מהלימונים הקטנים והמקומטים נשפכים
נחלים של מיץ לימון עוצמתי
נזכר בירקות המגונדרים
הנמכרים בסופרמרקטים
ענקיים וזורחים
נראים כמו דוגמניות על
אך חסרי כל טעם
לירקות המדבר אין משאבים מיותרים
לבזבז על מראה חיצוני
כל האנרגיה מופנית פנימה
ליצירת מינרלים, ויטמינים,
און, וטעם
כל הזכויות שמורות © 1997
זהר וילסון, סיני, מצרים




