הִנֵּה הֵם מַגִּיעִים אֶל גַּנֵּי הַשַּׁעֲשׁוּעִים
יְלָדִים נִלְהָבִים
וְהוֹרִים עֲמוּסֵי תִּיקִים
הַיְּלָדִים כְּמֵהִים לְשַׂחֵק
הַהוֹרִים רוֹצִים לְהַאֲכִיל
סְתָו רוֹצֶה בַּמְבָּה?
מָאיָה לְהָבִיא לָךְ תַּפּוּחַ?
הַלְלִי עַכְשָׁו אֶת הַחֲטִיף?
הוֹרִים יְקָרִים
הוֹרִים מֻדְאָגִים
בְּבִקּוּר שֶׁל שָׁעָה-שְׁעָתִיִּים בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים
גַּם בְּלִי אֹכֶל
הַיְּלָדִים לֹא יִפְּלוּ שְׁדוּדִים
נִשְׁמָתָם לֹא תֻּחְזַר לַבּוֹרֵא
מִסְכֵּנִים וּמֻרְעָבִים
הֵם יִשָּׁאֲרוּ כָּאן אִתָּנוּ עֵרָנִיִּים וְשׁוֹבָבִים
הַיְּלָדִים לֹא הִגִּיעוּ לְגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים לִסְעוּדָה
לֹא שֶׁל גַּ’נְק
וְגַם לֹא שֶׁל אֹכֶל בָּרִיא
זֶה לֹא מָה שֶׁבֶּאֱמֶת מְעַנְיֵן אוֹתָם
הֵם בָּאוּ לִזְלֹל קָרוּסֵלָה
וְלִטְרֹף נַדְנֵדָה
לִנְגֹּס בְּמִתְקָן הַטִּפּוּס
וְאוּלַי אַף לִבְלֹעַ מַגְלֵשָׁה
אֶת הַפְרָעוֹת הָאֲכִילָה שֶׁלָּנוּ
נְנַסֶּה לַחֲסֹךְ מֵהַיְּלָדִים
עִם כָּל הָרָצוֹן הַטּוֹב
בִּטּוּיֵי אַהֲבָה מֻצְלָחִים
לֹא נִמְצָאִים בְּתוֹךְ שַׂקִּית
אוֹ בֵּין קַרְחוֹנֵי הַצֵּידָנִית
נִתֵּן לַיְּלָדִים לָעוּף בְּמִשְׂחָקִים
בִּזְמַן שֶׁהַמֵּעַיִם שֶׁלָּהֶם נָחִים
לֹא כָּל יְצִיאָה מֵהַבַּיִת
מְחַיֶּבֶת מַחְסְנֵי מָזוֹן
כְּשֶׁנַּגִּיעַ הַבַּיְתָה
אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת בְּנִיחוּתָא
וּבְתֵאָבוֹן
כל הזכויות שמורות © אוגוסט 2016
זהר וילסון, פרדס חנה, ישראל
