.

פתאום הקרב והלחימה לא היו רלוונטיים, עוד כדורים ועוד מחבלים זה סיפור נחמד לנכדים אבל כדי שיהיו נכדים חייב משפחה בריאה. – נועם אביטל, משתתף בריטריט הריפוי ללוחמים בפנמה תודה ל-22 לוחמים שעשו דרך ארוכה לפנמה לאחר תקופת לחימה, ועבור רבים מהם גם לפני תקופת לחימה נוספת. שבטחו בנו המנחים והצוות. שאפשרו לעצמם לגלוש לא

בילדותי ונעוריי לא השתתפתי במשחקי כדור ולא ניסיתי גלישת גלים. אל הכדור לא ידעתי כיצד לגשת והרגשתי כאילו יש לי חורים בידיים וברגליים. כשחבר'ה מהכיתה החלו לגלוש גלים לא עלה על דעתי לנסות. ויתרתי מראש. עשרות שנים לאחר מכן אני מוצא עצמי על חוף ים קסום בפלאיה ונאו, פנמה, מנחה ריטריט ריפוי ללוחמים שחלק מהפעילויות

זהו סיפור על אישה צעירה שמעולם לא פגשתי אך הופיעה בחיי שלוש פעמים. בימים הראשונים של מאורעות השביעי באוקטובר סייעתי בתמיכה נפשית במאושפזים בבית החולים ברזילי באשקלון. קיבלתי טלפון מחברי סנצ'ו, יוצר וכוכב המופע "החיים עפים" (רלוונטי מאי פעם, רוצו לראות), שביקש ממני לנסות לאתר נעדרת ממסיבת הנובה בבית החולים. כך אמר לי סנצ'ו: "קוראים

תהליך ריפוי הוא יותר פרופלור (מדחף בעברית צחה) מאשר סילוןאטי יותרמסתובב יותרמושפע יותרקדום יותרמחובר יותר לפחדים, לדחפים, ולרוח האדםתודה על ההבנה הזו למטוס הפרופלור עליו עליתי בסיום ריטריט הריפוי ללוחמים בפנמה יוני 2024

כולנו משפיעים אחד על השני.מבחירה או שלא מבחירה.ל"טוב" או ל"רע."כי צריכים או רוצים או אדישים.כשאנו מחוברים לעצמנו ההשפעה מביאה שפע.לעצמנו. לאחרים.כשאנו מנותקים מעצמנו ההשפעה עלולה להיות מעופשת,התבוססות והשפרצת מים עכורים בלתי נראים לכול עבר.מבלי להיכנס להגדרות של מה זה מחוברומה זה מנותק,נוכל לנסות להביא תשומת לב לפעולות שלנו בהן קיימת הכוונה להשפיע.נעשות מבחירה?צריכים או רוצים?

המילה חָזָק מורכבת משלוש אותיות.אם ננסה לשחק עם סדר האותיות, לא נצליח להרכיב מהן מילים נוספות.זחק, זקח, חקז, קחז, ו-קזח אינן מילים בעלות משמעות. המילה חַלָּשׁ מורכבת אף היא משלוש אותיות.להבדיל מ"חזק," האותיות ח, ל, ו-ש מרכיבות מילים רבות:לָחַשׁ – דיבר בשקט בקול מלא אוויר, קסם, מילות כישוףשָׁלַח – העביר באמצעות מתווך, פקד על מישהו

יציאה מעבדות לחירות אינה זבנג וגמרנו. היא תהליך הדרגתי בשלבים. שלב הגילוי קודם לשלב היישום וכול שלב כזה על פי רוב מורכב משלבים משל עצמו. לקח לי שנים לגלות ולהבין שיש לי קושי בלבקש עזרה. קל לי יותר "להישען על עצמי" – לעשות דברים לבד ואף לסרב להצעות עזרה. זו אסטרטגיה שלרוב מתפתחת בילדות ונועדה

"סליחה היא הוויתור על התקווה לעבר טוב יותר." – תיך נאת האן את העבר איננו יכולים לשנות. גם לא למחוק פצעים רגשיים שנוצרו בעבר. אנו כן יכולים להכיר טוב יותר את האסטרטגיות שפיתחנו בילדות כדי להימנע מכאב. מכיוון שאותן אסטרטגיות כיום לא רק שאינן משרתות אותנו אלא אף פוגעות בנו, בטיפול נוכל אט אט להשתחרר

באחד הריטריטים שהנחיתי במתחם אירוח במדבר, מתוך 90 משתתפים – 88 הגיעו בזמן. רק שתיים לא נראו באופק.אחרי כשעתיים הגיעה הודעה: הן הלכו לאיבוד במדבר. לא סתם מדבר – דרכי עפר, שטחי אש של צה"ל, קליטה שנעלמת וחוזרת. פחד גדול. תלמה ולואיז בגרסה הישראלית. אנשי הצוות שלי היו איתן על הקו בכל פעם שהקליטה חזרה,

בחודש שעבר התקיים באוניברסיטת תל אביב כנס ההקשבה השלישי. אודיטוריום סמולרש המכיל מעל לאלף מקומות ישיבה היה מלא מפה לפה. הוזמנתי לכנס על ידי "היער הסודי," הריזורט הקפריסאי שמארח מאז אוקטובר מחזורים רבים של ריטריט החלמה עבור ניצולי מסיבת הנובה ועבור הורים שכולים – ריטריט בו הייתי מעורב מיומו הראשון כמטפל ומחזיק קבוצות. יוני כהנא,

בבית הכנסת אותו אני פוקד בערב שבת שרים לקראת סיום תפילת ערבית "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות. וְלא שמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְרִיק." מצד אחד אני אוהב להתפלל ולשיר עם כולם ובו בעת משהו בי מתכווץ עם הטקסט הזה.

תכירו את הרב יום טוב גלזר. פגשתי אותו לפני 18 שנים כשלמדתי בישיבת אש התורה בעיר העתיקה בירושלים. פרט לכך שהתחברתי מאוד לשיעורים שלו ואת האופן בו לימד, אהבתי מאוד את הססגוניות שלו כאדם שבין היתר מנגן על גיטרה חשמלית, רוכב באופן מקצועי על אופני שטח, וגולש גלים עטור מדליות. יום טוב ואני התחברנו ויצאנו

החצר בחגיגת פריחה – מרבדים של צהוב, צמחי הבר צומחים מעלה במרוץ. אז איך זה שאני חווה עצב אל מול היופי הזה?

איך הגענו ממצב של לא לשתות מספיק למצב בו התחלנו "לעשן" מים: