כתיבה אישית וטיפולית על גוף ונפש, מתוך מחשבות, חוויות ותובנות שנולדו לאורך השנים במפגש עם אנשים, עם טיפול, עם תנועה ועם החיים עצמם.
כאן תמצאו סיפורים, שירים, התבוננויות ורשימות מהדרך — כאלה שנכתבו מתוך הקשבה, ניסיון ורצון לגעת במה שחי, מורגש ומשתנה.
כשזהר וילסון רואה מוצר עליו כתוב "ללא תוספת סוכר," הוא מוציא את הצ'קלקה של הניידת ונכנס לכוננות ספיגה. סוכר הוא בהחלט חומר המזיק לגוף, אך מוצרים המתהדרים בכיתוב "ללא תוספת סוכר" חשודים בעיניו שבעתיים בביקור אצל ההורים שלי מצאתי בארון המטבח קופסה של דגני בוקר. הצד הקדמי של האריזה היה עמוס בהכרזות באותיות גדולות: "דגנים
תוספי המזון אולי יעשו אתכם בריאים יותר, יפים יותר, ורגועים יותר. רק אל תיתנו להם להשתלט לכם על המטבח זהר וילסון יולי 2008 בילדותי נהג אבי לתת לאחי ולי ויטמין C בחורף. לא היה לו קשה מדי לשכנע אותנו לקחת את הגלולות, כיוון שהן התחזו לסוכריות מציצה וטעמן היה מתקתק עד מתוק מאוד. מהסבריו הבנתי
הביטוי תענית צום נשמע כמו עינוי לא מזמין במיוחד אך ביכולתו להפוך לחוויה משחררת. מעינוי לקבלת מענה. בחברה המודרנית שלנו תקופה של שינויים נתפסת לרוב כאזור של "לא-כלום," מקום בלתי קיים בין מקומות שיש לעבור אותו כמה שיותר מהר ובצורה הכי פחות מורגשת. תקופה של בין עבודה שעזבתי או הועזבתי לזו שאמצא בעתיד, בין עזיבת
