.

אני מזמין אתכם לקרוא ולהעמיק במחשבות ומאמרים שכתבתי במהלך השנים מתוך למידה והתנסות כמטופל ומטפל, בן והורה, נאהב ואוהב, כושל ומצליח, ונראה ורואה. אני משלב דוגמאות וחוויות אישיות ותובנות לחיים בריאים בגוף ובנפש.

במאמרים (ובשירים) תמצאו את התייחסות שלי לתנועת הגוף והנפש ולעולם הטיפול הרגשי והרוחני.

חֲלוֹמוֹת מִתְגַּמְּשִׁים

זהר אהוב,תודה על שנתיים של נוכחות אוהבת,הזנה, השקעה, לימוד והתפתחות.בהערכה ואהבה ענקית,בוגרי תכנית האקומי למטפלים2020-2022 היום הגיעו לסיומן שנתיים בהן הייתי אסיסטנט בצוות התמיכה בתלמידי תכנית האקומי למטפלים. הייתה זו זכות גדולה ללוות נשים וגברים סקרנים ואמיצים המגיעים מעולמות הטיפול (פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מנחים, ועוד) ובחרו לשוב וללמוד שיטה טיפולית ייחודית, עם אופן עבודה

קרא עוד

הַיֶּלֶד שֶׁרָצִיתָ לִהְיוֹת

“אני מרגישה שאני כישלון” היא אומרת לי בעיניים מושפלות. היא בשנות הארבעים לחייה, נאה ומקרינה חביבות ורוך. אני מציע לה שנעמיק אל החלק שבו היא חווה עצמה ככישלון. היא מסכימה. אני מנחה אותה לעצום עיניים, לחוש את משענת הספה תומכת בגבה, להרגיש את נשימותיה בדיוק כפי שהן, ולשים לב לחלק הזה שרואה בה כישלון. ראשה

קרא עוד

על סלמונלה ולחימת רחוב

“מצאתי מקום בשכונה שמלמדים בו לחימת רחוב” בישר מייקל בהתרגשות. השנה: 1993. המקום: שכונת האיסט ווילג’ בניו יורק. שנינו בשנות העשרים לחיינו גרים בשכונה שהייתה אז שילוב ססגוני של אמנות, מוזיקה, פאנקיסטים, אנרכיסטים, אנשים שחיו בבניינים נטושים וכונו סקווטרים, נרקומנים, הומלסים, אלימות, ופשע. הרבה אלימות ופשע. הייתי סטודנט למנהל עסקים ופסיכולוגיה ועבדתי כאסיסטנט של פרופסור,

קרא עוד

לָמָּה אַתָּה יוֹשֵׁב פֹּה לְבַד

כשאנו חווים קושי בחברת אנשים, אנו עשויים לחוש חוסר נוחות בגוף, ברגש, ובמחשבות. לא תמיד אנו ערים לקושי הזה. אפשר להיבלע לתחושות גופניות לא נעימות, לשתיקה המעידה על קיפאון, לתנועה חסרת מנוח, למחשבות טורדניות, ולתחושת ערך עצמי נמוך מתובלת מדי פעם עם השוואתיות לאחרים.קושי בחברת אנשים עשוי להעיד על דפוסי ההתקשרות שלנו – אולי נטייה

קרא עוד

הַפֶּרַח שֶׁבַּקִּיר

דילמת ביטחון לעומת חופש מתחילה הרבה לפני התהיות על חרויות הפרט אל מול ביטחון המדינה (מתוך הנחה אופטימית שהאזרחים הם המדינה). זוהי סוגיה שעוסקים בה בעיקר הורים המעוניינים בהורות מודעת ומבוגרים שעד היום מופעלים מתוך פצעי ילדותם. דוגמה מוכרת למגבלה מיטיבה היא גג בית ספר המשמש למשחקי הילדים בהפסקות. הגדר המקיפה את הגג לא רק

קרא עוד

מהו סדר

ליל הסדר הוא זמן טוב לתהות על מהו סדר, מה פירושה של המילה סדר.לשם כך עלינו להתרחק מספיק כדי לראות את העולם בפרספקטיבה רחבה יותר.הכול מעגל עם התחלה, סוף, ושוב התחלה. נשמע פשוט אך זה מאוד מבלבל.יום הופך ללילה ושוב ליום, עונות מתחלפות, וגם בעולמות החי והצומח נולדים, מתבגרים, מתים, ושוב נולדים.כדי שנוכל לתפוס את

קרא עוד

דְּגָלִים

סביבה משפחתית בריאה מטפחת אצל הילד שתי יכולות משמעותיות שעל פניו מנוגדות זו לזו. האחת: פיתוח עצמאות. לאט ובבטחה להרגיש בנוח כשאימא או אבא רחוקים כמה מטרים ממנו, לאחר מכן כשהוא משחק בחדר או בסלון ואחד ההורים מכין ארוחה במטבח, ובשלב הבא גם בלעדיהם, כשהוא בגן או עם מבוגר אחראי אחר או בחברת ילדים. השנייה:

קרא עוד

בֵּינוֹת הַרְרֵי כֵּלִים

כיצד מגשרים על פערים עם האנשים הקרובים ביותר אלינו? אין הכוונה לפערי השקפה פוליטיים למשל. הללו אינם בהכרח משפיעים בפועל על ההתנהלות הפרקטית בבית, שהרי גם ליכודניקים וגם יש-עתידניקים זקוקים לשירותים נקיים ואוכל במקרר. אך מה אם היא רוצה את הקירות בצבע טורקיז והוא שמרן של קירות לבנים? או האחד רוצה כלב והשני חתול? לרוב

קרא עוד

לִחְיוֹת מִבְּלִי לִהְיוֹת

כאב עמוק עשוי להוביל לפגיעות עצמיות כמו אלו המתוארות בשיר. על פי רוב התמכרות היא דיכאון סמוי, דיכאון שפחות ניתן לשים לב אליו משום שהאדם שחווה אותו ממשיך לתפקד “כרגיל.” הצעד הראשון הוא ההכרה בכאב. לאחר מכן אפשר להתחיל להתייחס ולטפל, עדיף לא לבד – הקשר עם אדם נוסף (בן זוג נוכח, חבר מכיל, מטפל)

קרא עוד

אֵינֶנּוּ מִסְתַּדְּרִים עִם אֲדָמָה

אחת הסיבות שאני בוחר פעמים רבות לשבת עם מטופלים בחוץ היא החיבור לאדמה. יש בה משהו מקרקע. משהו שמסייע בעשיית סדר בדברים בתוך הנפש. לא פעם ולא פעמיים הניתוק מעצמנו הוא ניתוק מאדמה – פיזית וסימבולית. אֵינֶנּוּ מִסְתַּדְּרִים עִם אֲדָמָהבּוֹצִית חוֹלִית מְלַכְלֶכֶתצִמְחִיָּה וְדֶשֶׁא אֵינָם צוֹלְחִים לָנוּאָז אָנוּ מְכַסִּים אוֹתָהּבְּאַסְפַלְטאָקֶרְשְׁטֵיין בִּשְׁלַל צוּרוֹתדֶּשֶׁא סִינְטֵטִי אֵינֶנּוּ מִסְתַּדְּרִים עִם

קרא עוד

לְהָשִׁיב

כולנו ברמה זו או אחרת מנוהלים על ידי חוויות מן העבר. עשויים אנו למצוא עצמנו בוחרים בעל כורחנו באסטרטגיה ששירתה אותנו בעבר (אולי אף אפשרה לנו לשרוד מקרי קיצון או אירועי ילדות), אך כיום לא רק שכבר אינה מסייעת לנו אלא שהיא אף פוגעת בנו. מֻרְגָּלוֹת הַבְּרִיּוֹת לְהָגִיבמִתּוֹךְ נַגְמָ”ש חֲוָיַתגַּב לַקִּיר נִצְחִיתמַהֵר לְלֹא בְּחִירָהמִן הֶעָבָר

קרא עוד

תֶּה שׁוֹתִים בַּבַּיִת

שושלת אינה רק שמה של סדרת טלוויזיה משנות השמונים או שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, הנמשכת במשך דורות רבים. שושלת היא גם סדר ההשתייכות המשפחתית לאורך הדורות, הידוע גם בשם המפואר אילן יוחסין. על פי רוב אותו אילן יוחסין אינו נחווה בחיי היומיום כפאר והדר. פעמים רבות שושלת קשורה בכאב ובסבל העוברים מדור לדור,

קרא עוד

עֲלֵי אֲדָמוֹת

זוכרים את הימים בהם נהגנו לצלם במצלמה עם פילם? מאוכסנת אצלי כמות ענקית של תמונות פיזיות, כשהצעירות שבינן כבר בנות עשרים שנה.בעבר עשיתי מספר ניסיונות צמצום, לעבור על התמונות ולזרוק כאלו שאינן משמעותיות או כאלו שחוזרות על עצמן. בכל הניסיונות כשלתי – התקשיתי להיפטר מתמונות מסיבות שונות – זוויות צילום, נופים, אנשים, ובמילים אחרות: תקיעות.אהובתי

קרא עוד

בְּבוֹאֲךָ אֶל עֵץ הַתּוּת הֶעָנַק

צ’יף אינדיאני בא בימים יודע שכרונולוגית הוא אדם זקן. הוא יודע עוד דבר – קיימים רבדים נוספים שהם מעבר לכרונולוגיה. אנו מורגלים לחשוב שהחיים הם קו המתחיל בלידה ומסתיים במוות. כפי שאנו בני האדם הפסקנו לחשוב שכדור הארץ שטוח ולמדנו שהוא עגול (כן, אני יודע שיש כאלו הטוענים גם כיום שהוא שטוח), כך אולי מנקודת

קרא עוד

אִם תֵּלֵךְ יָחֵף

“שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ” אמר אלוהים למשה.התרגלנו לנעליים. הן מגנות על כפות הרגליים מלכלוך, כאב, ופציעות ומאפשרות לנו לנוע מהר יותר. הרבה יותר מהר, בקצב שמאפשר לנו לכבוש את האדמה. הנעליים מכתיבות לנו קצב שפעמים רבות מהיר מהקצב בו הגוף והתודעה שלנו היו רוצים להתנהל בו. כשאנו יחפים הקצב נעשה לאטי בהרבה. פחות מרחק, יותר תשומת

קרא עוד

נפילות

האדם המודרני אינו יודע ליפול מבלי להיפגע. לרוב בנפילה האדם ישלח את הידיים קדימה והתוצאה עלולה להיות שברים במפרק כף היד, במרפק, ובכתף. כדי לבסס ביטחון תנועתי כדאי ללמוד עבודת רגליים כמו “שושנת הכיוונים” אותה נלמד בשיעור שבסרטון הזה. השיעור בנוי מהחלקים הללו: חלק א חימום: שבשבת, שבשבת על העקב, שבשבת על הכריות, הנעת הגוף

קרא עוד

מי אמר מסכה ולא קיבל

נכתב היום בעיתונות: “הממונה על המאבק בקורונה, פרופ’ נחמן אש, אמר הבוקר (ראשון) בראיון בכאן ב’ כי ישנה חשיבות נמוכה לעטיית מסכות באוויר הפתוח וכי אפשר לוותר עליהן. ואולם, לדבריו, כדי לא לעורר בלבול בקרב הציבור וכדי לנקוט משנה זהירות מפני התפשטות נוספת של התחלואה, בשלב זה החובה לעטות מסכות בכל מקום תיוותר בעינה.” על

קרא עוד

סופגנייה בכסא גלגלים

בילדותי היה לי חבר שגר בבניין סמוך לזה של משפחתי. זכור לי חג חנוכה אחד בו בצבץ ראשו מחלון חדרו וכשקלט אותי משחק במרפסת, קרא אליי, “בוא, אנחנו מכינים סופגניות”. התייצבתי בביתו בתוך כמה דקות. אבא דובון, אימא דובה, ודובון ילד עמדו במטבח ביתם ליד סיר ענק מלא בשמן רותח. כן, חברי והוריו סבלו מעודף

קרא עוד
גלילה למעלה