IMG_20190312_211245
זהר וילסון

זהר וילסון

רְשִׁימָה חֶלְקִית וְלֹא מְלֵאָה

הנעורים הם יסוד האש. כיוון דרום. שעת הצהריים. הקיץ. זאב הערבות – החיה המכפכפת, זו שמנחיתה עלינו מכות, מכות שבאות להעיר אותנו כשאנו מזייפים. אם נמשיך לזייף, המכה הבאה תהה חזקה יותר, כואבת יותר. המכות הללו מתייחסות לבחירות שלנו שאינן מטיבות עמנו. למשל אדם המזניח בריאותו ואכילתו מחפירה עשוי לקבל מזאב הערבות מחלת מעיים טורדנית כלשהי – קרוהן, קוליטיס, מעי רגיז, ועוד, כיד הדמיון הטובה. יבחר האדם להמשיך בהתנהלותו הקלוקלת ורק לטשטש את הסימפטומים המכאיבים והלא נעימים עם תרופות, זאב הערבות ישלח לו בדואר רשום מחלה חמורה יותר, מהזן המטלטל.

בתקופת הנעורים ההורמונים גועשים ועשויים להכתיב את ההתנהלות. חיפוש בלתי פוסק אחר ריגושים מחוצה לנו, תרים אחר גירויים ופידבקים. אצלי תדר הנעורים הזה המשיך לתוך שנות העשרים שלי.

בתקופת הצבא ובשלוש השנים שלאחר סיום השירות הדבר שבעיקר עניין אותי היה לצאת לשתות בפאבים תל אביביים. הייתי משורר תל אביבי שיכור והיו אלו שנות השמונים העליזות או הקודרות, תלוי אם ומה קרה בפאב באותו לילה.

בגיל 24 זאב הערבות הגיע לבקר אותי – אבא שלי עבר התקף לב בעת שהיה בביקור בניו יורק. היה זה קרש הצלה בלתי צפוי שמשה אותי מביצת האלכוהול. לעזוב את חשכת תל אביב שלי, אפילו לתקופה קצרה, היה הדבר האחרון בו רציתי אך נאלצתי לטוס לניו יורק כדי להיות עם אבי עד שיחלים ויהיה כשיר לטוס חזרה ארצה.

לקח יומיים, או ליתר דיוק שני לילות כדי שאגלה את חיי הלילה של ניו יורק. להפתעתי הם היו מלהיבים ומסעירים בעשרות מונים מאלו של תל אביב. אבי ואני שבנו לארץ לאחר חודש וחצי ואני רק רציתי אמריקה. האפשרות היחידה כדי לחזור ולחיות שם הייתה עם ויזת סטודנט. לכן נרשמתי ללימודים באוניברסיטה בניו יורק ומכיוון שנרשמתי, באמת למדתי, ומכיוון שהייתי שקוע במבחנים ועבודות, הפסקתי לשתות במהלך ימות השבוע.

לֹא בַּוַּיְיט הָאוּס וְלֹא בַּשּׁוֹפְטִים
אֶסְתּוֹבֵב בַּלַּיְלָה וַאֲחַפֵּשׂ עִנְיָנִים
לֹא בְּצִ’ימִינִי וְלֹא אֵצֶל אִיבְגִּי
אֶמְצָא אַחַת שֶׁלֹּא תִּבְגֹּד בִּי

וְהַפָּאבִּים לֹא פּוֹתְרִים חִידוֹת
וְהַפָּאבִּים לֹא יְגַלּוּ עֲתִידוֹת
בַּפָּאבִּים לֹא אֲחַפֵּשׂ
אֶת זוֹ שֶׁבִּגְלָלָהּ אֶתְרוֹשֵׁשׁ

וְאֵיפֹה הִיא תִּסְתּוֹבֵב אוֹתָהּ אַחַת
בַּדֶּלְתָא שֶׁל יִרְמְיָהוּ בְּשִּׁשַּׁבָּת?
וּמֵאַיִן הִיא תַּגִּיחַ
מֵאֵיזֶה פַּרְבָּר אוֹ מֵאֲחוֹרֵי אֵיזֶה מֵדִיחַ?

לֹא בַּוַּיְיט הָאוּס וְלֹא בַּשּׁוֹפְטִים
לֹא בְּשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְלֹא בַּכּוֹסִית
לֹא בַּמַּעֲרֶכֶת וּבֶטַח שֶׁלֹּא בַּמַּטְמוֹן
לֹא אֵצֶל הֶרְצְל וְלֹא בְּאַחַת שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ
לֹא בְּ-J&J וְלֹא בְּתֵה וְסִימְפַּטְיָה
לֹא בַּבּוּדֶגָהּ שֶׁכְּבָר לֹא קַיֶּמֶת וְלֹא בַּסְּלִיק מִתַּחַת צַוְתָּא
לֹא בְּרִידִינְג וְלֹא בַּפַּעֲמוֹן
לֹא נוֹבֶרֶת בְּאֵיזֶה צַלַּחַת
וְלֹא לוֹעֶסֶת אֵיזֶה סְמוֹקְד סָלוֹמוֹן

לֹא בְּגַן הַבִּירָה וְלֹא בְּעַמִּירָם
לֹא בַּמִּסְבָּאָה וְלֹא בְּלוֹנְג גּ’וֹן סִילְבֶר
לֹא בַּטַּאבּוּ וְלֹא בַּכִּרְכָּרָה
לֹא בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית וְלֹא בַּבְּלוּז פָּאבּ
הַמַּגָּף, מַאמָּא קַוֹקַהּ, Mash, מַרְתֵּף רִאשׁוֹן
BBC, הָאֹהֶל, שֵׁיח’ מוּנִיס סָגוּר בַּחֹרֶף

מוֹזֵג, בּוֹנַנְזָה, צֵלַע, בִּקְתָּה
קֻמְקוּם, רֹק קָפֶה, גּוֹרְדּוֹן, Next
טְרוּמְפֶּלְדּוֹר, אַרְנוֹלְד, לְמַעְלָה בְּסִמְטָה, מִגְדַּלּוֹר
פְּרִינְס אוֹף וֵילְס, אֵנְד מֵנִּי מוֹר
בְּתֵל אָבִיב תַּעֲנוּג לִהְיוֹת שִׁכּוֹר

מתוך הספר בָּצָל מְהַלֵּךְ, הוצאת כתר 1987
תמונה: מתוך אחת כתבות העיתונות שהתפרסמו לאחר יציאת הספר לאור

כל הזכויות שמורות © זהר וילסון

פוסטים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גלילה למעלה