מבוכה על סיפון ספינת טילים
כשהייתי בחיל הים שירתתי על ספינת טילים. היינו יוצאים להפלגות ארוכות, כמעט בלי לישון בלילות, וכשסוף סוף חזרנו לנמל ונקשרנו לרציף, חלק מהצוות הלך לישון, בזמן שאחרים נשארו במשמרות.
באחת הפעמים התעוררתי אחרי כמה שעות, עדיין מטושטש לגמרי מעייפות, עם הצהוב בעיניים. בשירותים בחדר הנגדים היה תור, ואני הייתי צריך להשתין.
אז עליתי לסיפון, חצי ער חצי ישן, בקושי רואה בעיניים מרוב עייפות.
זה לא היה דבר חריג במיוחד. ים גדול, סיפון, מה כבר יכול לקרות.
פתחתי את הכפתורים של המכנסיים הצבאיים והתמקמתי מול הים. ואז הרמתי את הראש.
ממש לידנו עמדה ספינה אחרת. ועל הסיפון שלה התקיים אירוע למשפחות הלוחמים. היו שם חיילים, אבות, אימהות, אחים, אחיות וגם ילדים.
וכולם הסתכלו לכיוון שלי.
הייתי נבוך מאוד. חשבתי שעכשיו כבר יהיה מביך אפילו יותר פשוט לכפתר את המכנסיים, להסתובב וללכת.
אז ניסיתי להמשיך. אבל שום דבר לא יצא. הראש אמר דבר אחד, הגוף דבר אחר.
אחרי כמה רגעים כפתרתי מחדש את המכנסיים, חפוי ראש, וירדתי בחזרה למטה.
ואיכשהו, מאותו זמן, במשך תקופה באמת היה לי קשה להשתין כשאנשים אחרים היו בסביבה. לא תמיד, אבל מספיק כדי שאכיר היטב את הרגע הזה שבו אתה רוצה, אתה צריך, ואתה אפילו יודע שאין שום סיבה שלא, אבל הגוף פשוט לא משתף פעולה.
שנים אחר כך הייתי בשירותים של מועדון לילה בתל אביב. נכנס לשם גם זמר ידוע, אבל הוא לא ניגש להשתין. הוא פשוט חיכה.
אחרי רגע הוא אמר לי:
"אני לא יכול להשתין כשיש אנשים לידי. אני pee shy."
הוא בעצם חיכה שאני אלך כדי שיוכל להישאר שם לבד. אני השתנתי בלי שום בעיה, יצאתי, והוא ניגש. וכך גיליתי שיש לזה שם. ואם רוצים ממש להרשים, יש לזה גם מונח מקצועי: Paruresis.
מתברר שזו תופעה שקשורה לחרדה חברתית. לפעמים עצם הנוכחות של מישהו אחר, או החשש שמסתכלים, שומעים או שופטים, מספיקים כדי שהגוף ייכנס לדריכות. השרירים שאמורים להרפות מתכווצים, והשתן פשוט לא יוצא. כשזה מפריע לחיים אפשר לטפל בזה, בין השאר באמצעות חשיפה הדרגתית וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
בדרך החוצה משירותי המועדון חשבתי לעצמי: איזה יופי. כנראה שזה כבר עבר לי.
ורק שנים אחר כך הבנתי עד כמה הסיפור הקטן הזה מדגים משהו שאני פוגש שוב ושוב גם בעבודה הטיפולית: השכל יכול לדעת שאין סכנה, אבל הגוף לא תמיד מקבל את ההודעה באותו הזמן.
בתמונה: צוות הספינה שבה שירתתי בחיל הים. מזהים אותי?
ספטמבר 2026




