us with dog
זהר וילסון

זהר וילסון

הרצון לשנות את האחר

לפני 25 שנים חייתי בניו יורק ועבדתי בתפקיד שחייב אותי ללבוש חליפה. בכול יום כשנכנסתי הביתה בסיום העבודה הפעולה הראשונה הייתה להוריד את “התחפושת” ולשים עלי בגדים פשוטים ונוחים – לרוב טי שרט ושרוואל.

באותה תקופה נכנסתי לקשר זוגי עם סטודנטית לעיצוב. מתוקף מקצועה לעתיד, טעמה האישי האלגנטי, והיותי בן הזוג שלה היא ניסתה שוב ושוב לשנות את סגנון הלבוש שלי למחויט יותר, עם העדפה לסגנון שנע בין צרפתי לאיטלקי. מדי פעם שיתפתי פעולה אך לרוב הגוף לא הרגיש בבית בבגדים הללו.

לפני ההיכרות שלנו התגבשה אצלי תכנית להתפטר מהעבודה ולצאת אל הלא נודע עם כרטיס טיסה בכיוון אחד להודו. היא שכנעה אותי לדחות את התכנית ולהישאר במשרד ובניו יורק.

כשנסענו לחופשה בסיני פגשנו בחור אירופאי שבהשוואה אל אופן הלבוש שלו הייתי דוגמן צמרת. הוא הסתובב כל הזמן עם פלג גוף עליון חשוף וחתיכת בד שכיסתה את אזור החלציים שלו. הוא סיפר שחלומו הגדול למצוא בעולם מקום רחוק מציוויליזציה ושם לקרוע את הדרכון שלו ולנתק כול קשר עם מערכות בירוקרטיות.

את מרבית ימי החופשה שלנו בסיני בת הזוג שלי בילתה עם הבחור האירופאי. מדי פעם הייתה מגיעה לשבת לאכול איתי ובסוף היום חזרה לישון יחדיו בחושה שלנו. היא הוקסמה מתחושת החופש שהבחור הקרין ומהפשטות בה הוא התלבש וחי. היא גמעה בשקיקה את סיפוריו.

לקח לי שנים להבין שמה שמשך אותה אלי היו דווקא הדברים אותם ניסתה לשנות בי. היא נמשכה אל ה”זרוקיות” שלי ואל הכמיהה שלי לנדוד ולטייל בעולם – אותם הדברים שבחלוף ירח הדבש של חודשי ההיכרות הראשונים החלו לאיים עליה.

זוהי תופעה אנושית שכיחה למדי. אנחנו נמשכים למישהו או מישהי ואז מנסים לשנות אותם, לעקור מתוכם התנהלויות והתנהגויות שקסמו לנו ואף גרמו לנו להתאהב בהם.

ספטמבר 2023

שתפו חברים

פוסטים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

For security, use of Google's reCAPTCHA service is required which is subject to the Google Privacy Policy and Terms of Use.

I agree to these terms.

Scroll to Top
דילוג לתוכן