זהו סיפור על אישה צעירה שמעולם לא פגשתי אך הופיעה בחיי שלוש פעמים.
בימים הראשונים של מאורעות השביעי באוקטובר סייעתי בתמיכה נפשית במאושפזים בבית החולים ברזילי באשקלון. קיבלתי טלפון מחברי סנצ'ו, יוצר וכוכב המופע "החיים עפים" (רלוונטי מאי פעם, רוצו לראות), שביקש ממני לנסות לאתר נעדרת ממסיבת הנובה בבית החולים.
כך אמר לי סנצ'ו: "קוראים לה נעם והיא הבת של תומר, התאורן של המופע שלי. יש לה שתי בהונות מחוברות בכף הרגל וקעקוע של מספריים המכוונות אליהן. בבקשה לך לחפש בבית החולים פצועים או מתים לא מזוהים ואולי תמצא אותה לפי הבהונות והקעקוע."
מכיוון ש"חוילתי" כאיש צוות זמני עמד לרשותי כרטיס מגנטי עם גישה ברחבי בית החולים. לפני שיצאתי לחיפוש ניגשתי אל מסוף המחשב. כבר הכרתי את האחיות ואת העובדות הסוציאליות שהסכימו להיכנס למחשב עבורי. הן עדכנו אותי שהמחשב מראה שבכול בית החולים אין פצועים או מתים שאינם מזוהים וחסכו ממני את החיפוש הפיזי.
גופתה של נעם שלום אותרה שבוע לאחר מכן באזור המסיבה.
חודשיים לאחר מכן הוזמנתי להנחות בריטריט להורים שכולים ביער הסודי בקפריסין. ההורים חולקו לקבוצות ואני קיבלתי קבוצה של שישה הורים. בסבב השמות במפגש הפתיחה השניים הראשונים שהציגו עצמם היו הדס ותומר שלום, הוריה של נעם. התרגשתי שמכול אלפי ההורים השכולים הם אלו שנבחרו להיות בקבוצה שלי וסיפרתי להם על משימת החיפוש שסנצ'ו הטיל עלי.
לאחרונה חזרתי מהנחיית ריטריט ריפוי ללוחמים בפלאיה ונאו, פנמה. זו עיירת חוף קטנטנה ונידחת ודווקא בה נעם שלום הופיעה בשלישית בחיי – מסתבר שנעם חייתה ארבעה חודשים בפלאיה ונאו והייתה אהובה מאוד על ידי הקהילה שחבריה התאבלו ממושכות על לכתה.
בתמונה: הלוחמים המשתתפים בריטריט הריפוי על סוסים בחוף פלאיה ונאו שהיה בית אהוב עבור נעם זיכרונה לברכה.
יוני 2024, פלאיה ונאו, פנמה
