יש לי חבר שעבד כמשכין שלום באזורי מלחמה בעולם. בתקופות בהן לא היה בנסיעות ושהה בסביבה הביתית והבטוחה סבל מהתקפי חרדה. כשבמסגרת עבודתו הסתובב בערים מופגזות, נסע באזורים ממוקשים, ועבר במחסומים מאוישים על ידי חיילים עוינים, החרדות היו נעלמות לחלוטין.
במסגרת עבודתי אני פוגש גברים שבמצבים לחוצים בעבודה או בחיים, כולל מצבי חירום, מתפקדים באופן מיטבי, בקור רוח ממורכז ושקט. השקט חומק מהם דווקא במצבים טריוויאליים הרחוקים שנות אור ממצבי חירום, בין אם קרטון חלב שנשכח מחוץ למקרר על ידי אחד מבני הבית או ערב זוגי רגוע בבית.
עד כמה השקט והרגיעה מפעילים אתכם? ואולי גם אתכן?
תַּפְאוּרַת חֻפְשָׁה טְרוֹפִּית
סְפִינַת נָהָר
עָטוּף כַּדּוּרִים שׁוֹרְקִים
נוּרִים לְעֶבְרִי מִבֵּין דִּקְלֵי קוֹקוֹס
בְּשַׁלְוָה פּוֹקֵד
מְשַׁלֵּחַ לַעֲמָדוֹת
מֵשִׁיב אֵשׁ
אַפּוֹקָלִיפְּסָה מִמֶּנִּי וָהָלְאָה
יֵשׁ זְמַן לְסִיגַרְיָה
שָׁקֵט בְּעֵין הַסְּעָרָה
בֵּיתִי מִבְצָרִי
גִּנָּה לְתִפְאֶרֶת
סָלוֹן מְחֻדָּשׁ
תַּם שְׁבוּעַ עֲבוֹדָה
יֵשׁ יוֹמַיִם לֵהָנוֹת וְלָנוּחַ
עַל סַפָּה אֲרֻכַּת הָרַגְלַיִם
בּוֹא אֵלַי
גּוּף מִתְיַשֵּׁב
אֵנֶרְגִּיָּה לָרֹאשׁ מְזַנֶּקֶת
מֹחַ נוֹאָשׁ תָּר מְשִׂימוֹת נִשְׁכָּחוֹת
מָה לֹא הִסְפַּקְתִּי
מָה עוֹשִׂים עִם יוֹמַיִם
מִבְּלִי לַעֲשׂוֹת
רוֹעֵשׁ בְּאֵין סְעָרָה
כל הזכויות שמורות © ינואר 2023
זהר וילסון, ישראל
