תעלומה קטנה שאף חתול אחר בסביבה לא הצליח לפתור.
לפני שבע שנים התחילה להגיע אל החצר שלנו חתולה.
בהתחלה היא פשוט באה לבקר הרבה. אחר כך גילינו שהיא בהיריון, ואז היא נעלמה לכמה שבועות.
יום אחד היא חזרה, והפעם עם גור חתולים. היא נשארה איתו אצלנו כמה שעות – לפעמים בתוך הבית ולפעמים בחצר – ואז הלכה איתו.
למחרת היא הגיעה עם גור אחר.
וככה זה המשיך: בכל פעם היא הייתה מגיעה עם אחד משני הגורים, מבלה איתו כמה שעות אצלנו, בבית או בחצר, ואז חוזרת איתו.
לאט לאט שני הגורים התרגלו לבית שלנו. ובעיקר – הם רצו להישאר.
ואז התברר שלחתולה הזאת בכלל יש בית, כמה בתים מאיתנו, ושקוראים לה לולה. הבעלים שלה נהגו לשלוח את הילדים לאסוף את הגורים ולהחזיר אותם הביתה.
אבל הגורים פשוט חזרו אלינו.
שוב ושוב.
וזו לא הייתה דרך פשוטה לגורים קטנים – הם היו צריכים לעבור דרך כמה חצרות, לטפס מעל חומות וגדרות ולחמוק מכלבים בדרך. ובכל זאת, בכל פעם שהחזירו אותם הביתה, הם מצאו את הדרך חזרה אלינו.
בשלב הזה גם גילינו שהיה גור שלישי בהמלטה – תולי, גור לבן שנראה שונה משני האחרים, ושאותו לולה מעולם לא הביאה אלינו. לאקי וסימבה היו שניהם שחור-לבן.
את השמות לאקי, סימבה ותולי נתנו הילדים מהבית של לולה. במקור סימבה היה השם של הזכר ולאקי של הנקבה, אבל אנחנו התבלבלנו והחלפנו ביניהם – וכך נשאר עד היום: הזכר הוא לאקי והנקבה היא סימבה.
לולה מעולם לא הביאה את תולי אלינו. היא עצמה הייתה לבנה כמוהו, ולפעמים תהינו אם יש קשר בין זה לבין העובדה שדווקא אותו היא השאירה בבית שלה, בעוד שאת לאקי וסימבה היא נהגה להביא אלינו.
יום אחד ראינו בסביבה שני חתולי רחוב, ואז נפל לנו האסימון. אחד מהם היה ממש העתק של לאקי וסימבה, והשני היה ממש העתק של תולי. הדמיון היה כל כך חזק, שהיה קשה לפספס שמדובר כנראה בשני אבות שונים לאותה המלטה – אב אחד ללאקי ולסימבה, ואב אחר לתולי.
בסופו של דבר הבעלים הפסיקו לנסות להחזיר את לאקי וסימבה הביתה, והם נשארו אצלנו. אבל הקשר עם הבית הקודם לא נעלם: לאקי וסימבה המשיכו מדי פעם ללכת לבקר שם, ותולי מגיע אלינו לביקורים בתדירות מאוד משתנה – לפעמים כמה ימים ברצף, ולפעמים נעלם לחודשיים ואז מופיע שוב.
בבית שלנו התקנו דלת חתולים. זו דלת קטנה בתוך הדלת הרגילה, שאמורה להיפתח רק באמצעות מגנט שנמצא על הקולר של החתול.
פעם לאקי וסימבה הסתובבו עם הקולרים והמגנטים, אבל הם היו מאבדים אותם שוב ושוב.
ואז גילינו דבר משונה. הם בכלל לא צריכים מגנט.
שניהם למדו איכשהו לפתוח את הדלת בעצמם. הם עושים מין פעולה משולבת עם הראש ועם אחת הרגליים, מזיזים משהו במנגנון – ונכנסים.
עם השנים הגיעו אלינו המון חתולים אחרים. חתולים של שכנים, חתולים שאנחנו בכלל לא מכירים, חתולים שנמשכים לאוכל שנמצא בתוך הבית.
רבים מהם ניסו להיכנס.
אף אחד מהם לא הצליח להבין איך לפתוח את הדלת.
חוץ מתולי.
גם הוא יודע.
מעולם לא היה לו מגנט, הוא לא גר אצלנו, והוא מגיע רק לבקר.
אבל שלושת האחים – לאקי, סימבה ותולי – הם היחידים מכל חתולי הסביבה שיודעים לפתוח את המנגנון הזה.
אין לי מושג אם תולי למד את זה מהם באחד הביקורים, אם הם פשוט שלושה חתולים חכמים במיוחד, או אם יש כאן איזה כישרון משפחתי.
אבל מכל החתולים שמסתובבים כאן, רק שלושת האחים פיצחו את המנגנון.
התמונה ממאי 2020. משמאל לימין: לאקי, סימבה ותולי – החצי-אח שלהם מאותה המלטה, שעדיין מגיע אלינו לביקורים.
אוגוסט 2026
