בערב תשעה באב השתתפתי בקריאת מגילת איכה. המגילה היא קובץ של חמישה פרקי קינות שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן בית המקדש הראשון ונכנסו מאוחר יותר לתנ"ך. בסיום קריאת המגילה הרב ברוך ברנר לימד שיעור שהתמקד על מה קורה או נרצה שיקרה אחרי חורבן. התוכן והאופן בהם ברוך, שהוא גם שחקן, זמר, ומורה למשחק, העביר את הלימוד הזכירו מדוע כה נהניתי משיעורים אתו לפני 16 שנים כשלמדתי ב"קולות" (עמותה הפועלת ליצירת חברה ערכית באמצעות מפגש בין הנהגה ישראלית בכירה ללימוד בית מדרשי).
ברוך הביא טקסטים ממורים גדולים שכול אחד בדרכו הבהיר שלאחר חורבן אין זה בהכרח נכון לבנות שוב את אותו הדבר. עם כול הכאב חורבן הוא הזדמנות למשהו טוב יותר או משמעותי יותר שיכול להתקיים בעזרת תהליכים אישיים של אדם עם עצמו.
בראשי עלה פרויקט פינוי ובינוי. אין הורסים את דירות עמידר הישנות כדי לבנות אותן שוב עם אותם החלונות הקטנים ומטבחי הפורמייקה אלא בדגמים חדשים ובעזרת איכויות וטכנולוגיות חדשות.
התחלתי לשחק עם המילה דגם. אותיותיה מרכיבות גם את המילים: גדם, גמד, מגד. דגם לכשעצמו יכול להיות דבר ניטרלי, או פלטפורמה ממנה ניתן לפעול. אם נתייחס אל דגם באופן דוגמטי הדבר עשוי לגמד אותנו, לגדום את הצמיחה והגדילה שלנו. לעומת זאת בהתייחסות פרגמטית אל הדגם, תוך חיבור עמוק אל עצמנו, הדגם יוכל לקחת אותנו למחוזות חדשים של מתיקות (מֶגֶד) ואף אל ההפתעה של מאורעות עתידיים, כמו אלו הנשמעים על ידי מַגִּיד – מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי. המגיד מגלה דברים נגלים ונסתרים ומספר על מאורעות עתידיים. תופעת המגידות פרחה בין המאה ה-16 למאה ה-18. יכול להיות שהיום זו חובה ואחריות אישית של כול אחת ואחד מאתנו לחבור לעצמו עם סקרנות בתוך אי הידיעה?
לקראת סיום המפגש ברוך הנחה אותנו בתרגיל ישיבה בעיניים פקוחות ועצומות וביקש שנשתף במה אנו מבחינים. אחד אמר שבראשו הרבה מחשבות ומשימות שאינן נותנות מנוח. ברוך אמר בוא נגדיר זאת שקורים הרבה דברים. אני אמרתי שאני שם לב לטנטון באוזניים שלי. ברוך אמר יש צליל לשקט.
Hello darkness, my old friend
I've come to talk with you again
Because a vision softly creeping
Left its seeds while I was sleeping
And the vision that was planted in my brain
Still remains
Within the sound of silence
(סיימון וגרפונקל)
אוגוסט 2024
